הדברה
»

מזיקים בגינות פרטיות

מזג האוויר החם בחודשי הקיץ מאיץ את הצמיחה בגינה הביתית שלכם. לצד זה, מגיעים גם המזיקים, שמוצאים באקלים הנוח הזדמנות לשכון בין הצמחים והעציצים, להזיק להם ולהרוג אותם. לבסוף, מתקבל מראה לא חינני של גינה נבולה. כיצד מתמודדים עם המזיקים הנפוצים?

כנימת עש הטבק

מזיק קייצי ופולארי, שמתחיל להופיע כשהטמפרטורה בחוץ עולה על 25 מעלות. הוא תוקף בעיקר את הצמחים בשמת, מרווה, דלעת, בזיל, פוקסיה ועוד. הכנימה מוצצת בעזרת פיה את מוהל הצמח, ובעקבות כך מפרישה טיפות דבש שמשמשות כמצע להתפתחות של פטריות מכוערות שפוגעת בכושר הפוטוסינתטי של הצמח. הטיפול בכנימת עש הטבק יכול להתבצע באמצעות כל מוצר נגד מזיקים, כשיש לרסס בעדינות את העלים משני הצדדים שלהם ולחזור על הפעולה בשנית כעבור 4-7 ימים. בזמן פריחה, יש לרסס בחומר אורגני בלבד כדי שלא לפגוע בצמח.

קמחון - בוורדים ליגוסטרום, פילכון, מלפפונים, אפרסקים ובגפנים

פטריית הקמחון תוקפת את הצמחים וגורמים לנזקים שבאים לידי ביטוי בסימנים של "קמח לבן" על העלים של הצמח. כדי להרוג את הפטריה, ניתן להשתמש בריסוס תכשירי גופרית כגון הליוגרפית בריכוז של 1% או בטימורקס גולד בריכוז של 1%

אקריות קורים

אקריות כורים שייכות לסדרת העכבישים, והם חסרי עיניים וכנפיים. פיהם דוקר את רמת העלה, שואב את הנוזל והורג את הצמח. סימני הנזק מתבטא בשינוי העלה לצבע לבן, ובורדים הסימן בא לידי ביטוי באיבוד הברק האופייני להם. הרחקת האקריות ניתן על ידי השקיה בהמתנה אחת לשעה, כך שהאקריות לא יכולות להתבסס על העלים, שימוש בשמנים צמחיים ומינרלים או בסבונים נוזליים למטרת חקלאות. כמו כן, ישנה אפשרות של פיזור של אקריות טורפות, שניזונות מאקריות הקורים.

אקריות חלודה

אקריות חלודה הן אקריות זעירות, שגם בזכוכית מגדלת קשה מאוד לראותן. הן תוקפות את פירות לימון בעיקר, וגורמות לקליפתו להתקשות ולשנות צבעה לחום, ולמעשה הורסות אותו. ניתן להשתמש בריסוס תכשירי גופרית כגון הליוגפרית בריכוז של 1% או איבוק בגפרבק 70%, ולא לטעות, למרות שהשם שלהן דומה - התכשירים הללו אינם יעילים כנגד אקריות קורים.

תאנה - נובר התאנה (בטוצרה)

חיפושית המטילה ביצים ע"ג הגזע של התאנה. הזחלים חופרים בגזע ומפרישים נסורת צהובה המלכלכת את סביבת העץ. ביכולתה של החיפושית לגרום לנזקים נרחבים עד כדי תמותה של העץ. כדי למנוע הטלה על גבי העץ, יש לעטוף את קליפת הגזע על ידי רשת צפופה או בד צוף.

קפנודיס ( לרוב ב - שקד, אפרסק, שזיף, דובדבן, מישמש, פלפלון ומיני אלה. צפצפה וערבה)

חיפושיות כהות באורכים של 2-4 ס"מ התוקפות פונדקאים שונים. החיפושית מטילה את ביציה בקרקע בסמוך לגזע, ומשם הזחלים מגיעים לשורשים ומכרסמות בהם. ניתן למנוע מצב זה על ידי השקיה סדורה וסילוק עצים נגועים ברחבי הגן, וכן הצבה של יריעת פוליאתילן מסביב לגזע ובעמוד של כ-20 ס"מ וכיסוי היריעה בקרקע כדי למנוע מעבר של הזחלים.

זבוב הזית

זבוב הזית הוא מזיק עיקרי בגידול זיתים, אך לא רק. אורכו של הזבוב הוא כ-5 ס"מ, צבעו צהבהב. הנקבה מטילה את ביציה בפרי, וכעבור יומיים בוקעת מהביצה רימה שניזונה מהפרי ומהצוף שלו. הנזק בא לידי ביטוי בהתמוטטות ציפת הפרי וכן בריקבון באזורים בהם חפר הזחל. הזבוב תוקף בעיקר בחודשים מאי עד יוני ובחודשים ספטמבר עד אוקטובר, בגלל מזג האוויר הנוח בחודשים אלה. הזבובים נמשכים אל הצבע הצהוב, וניתן ליצור מלכודת בצבע צהוב שתמשוך אותם אליה.

כנימות מגן ממוגנות ורכות, כנימה אגסית ופלורידית, כנימת הקיסוס והמנגו

זחלים קטנים בעלי אורך של 2-4 מ"מ, שמתיישבים על העלים ונראים כמו קשקשים. ניתן לרסס אחת לחודש באמצעות שמן מינרלי כגון EOS בריכוז של 1.5%, עד לתחילת החורף, אז הפעילות שלהם פוסקת.

זבוב הפירות הים תיכוני

זבוב פירות מרכזי התוקף פירות עצים מסוגים שונים – הדרים, אפרסק, משמש, גויאבה, אגס ועוד. הזבובות מטילות ביצים בציפת הפרי, והרימות אוכלות את בשר הפרי כליל עד נשירתו לקרקע. מועד ההטלה של הביצים הוא כ-3 שבועות לפני הבשלת הפרי. ניתן להימנע ממצב זה על ידי עטיפת העץ ברשת 17 מש. הרשת לא מאפשרת לזבובות להטיל פרי. כמו כן, ניתן להציב מלכות סרה-טרפ שמפחיתה את נזקי הזבוב.

כחליל רימון

עט המטיל את ביציו על גבי קליפת הפרי, והוא פעיל בחודשים יולי-יולי. עטיפה של הפרי בשקיות נייר/שקיות רשת תמנע מהכחליל להגיע אל הפרי ולהטיל עליו את הביצים.

המאמר נכתב בשיתוף גלים גנים - עיצוב, תכנון והקמת גינות

 

כללי

הדברה - מידע נוסף

הדברת מזיקים

סוגי הדברות

אינדקס מדבירים